יפה תואר על שמות רבה נ׳:ד׳

מקור שמות רבה נ׳:ד׳

4 מַה כְּתִיב לְמַעְלָה שמות לו, ה: וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ פָּרֹכֶת הָיָה עָבְיוֹ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים נֶאֱרֶגֶת, וְלֹא הָיָה בָהּ קֶשֶׁר, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ, וְהַכֹּהֲנִים יוֹרְדִין וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ בַּחוּץ, וְעוֹלִין וְשׁוֹטְחִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַחֵיל. וְאַתָּה מוֹצֵא כָּל הַמִּשְׁכָּן עַל הַסֵּדֶר נַעֲשָׂה, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אֶת הַקְּרָשִׁים וְחִבְּרָם, וְאַחַר כָּךְ הַיְרִיעוֹת וּפְרָסָן עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לו, יד: וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁתְּהֵא נִמְתַּח בִּפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הָאָרוֹן וְאֶת הַכַּפֹּרֶת שֶׁיְהֵא נִתַּן עַל הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַפָּרֹכֶת בְּרוֹמִי וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים, וְשָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי מִדַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן עוֹשֶׂה. וְלָמָּה נִקְרָא כַּפֹּרֶת, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁעָשָׂה הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה לֶחֶם הַפָּנִים נִתַּן עָלָיו, שֶׁהָיָה נִתַּן לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַמְנוֹרָה שֶׁהָיְתָה לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן.

פירוש יפה תואר על שמות רבה נ׳:ד׳

4 וש' כהנים מטבילין אותה. ע' בפ' גיד הנשה בזה ושם כתבו התוס' הטעם למה צריכה טבילה ובפ"ב דתמיד כתב המפרש טעם אחר על זה וכתב עוד טעם למה בעינן שתיה ע"ש:

5 ואח"כ עשה את הארון. זה הוא כדעת הגמ' בפ' הרואה ודלא כאגדה בסי' א' וכמ"ש שם:

6 שתהא נמתח בפני הארון. כדאיתא בפ"ק דסוכה וסכות על הארון דכייף לה מיכף עלויה דארון ולכן אמר הלשון שנמתח. ובתנחומא הגירסא שתהא תלויה. וזה יותר מבורר ועי' בזה ברמב"ן:

7 אני ראיתי את הפרוכת. בתנחומא הגירסא את הכפורת וטעות הוא דכפורת וודאי נגנז עם הארון וגם רש"י ותוס' בפרק קדשי מזבח פירשו בגמ' אני ראיתי על הפרוכת:

8 שהיה מכפר לישראל יתכן מה שהי' כ"ג מזה דם שעיר ופר ביוהכ"פ כנגד עובי הכפורת כדאיתא במסכת יומא ואין כפרה אלא בדם כדאמרינן במסכת פסחים: